למה אנחנו מבקרים את עצמנו כל הזמן?

רוצה לשתף במקרה שקרה לי לפני כמה ימים.

אני נמצאת בשלבי סיום של כתיבת ספר.  קיבלתי את העריכה הסופית והתחלתי לעבור עליה. פתחתי קובץ וורד ובו רשמתי את כל התיקונים והשינויים שיש לעשות: את מה יש  לתקן, העמוד בו הוא נמצא, הפיסקה, שורה...

לאחר יומיים ושעות של עבודה שלי כל הקובץ נמחק!

בדקה הראשונה הרגשתי תסכול וחוסר אונים. לקחתי נשימה עמוקה  והבנתי שהתסכול לא יעזור לי להתקדם, אלא יעשה את ההיפך.

החלטתי לעשות הפסקה בעבודה, שמעתי שירים שאני אוהבת, הכנתי לי קפה וישבתי בחצר.

ניקיתי את המצב בעזרת משפטים,

שאלתי: מה המקרה בא להגיד לי?

מה טוב מחכה לי מהמצב הזה?

בהמשך כתבתי על מה שקרה לעורכת והתברר שהייתי אמורה לעבוד אחרת, בדרך הרבה יותר קלה.

בקלף "להסכים לזרום" רואים את הקוסם שוכב בעיניים עצומות על נהר (שמייצג את החיים) והוא זורם איתו, סומך על החיים שיובילו אותו למקום הנכון.

אם הקוסם ינסה להתנגד לזרם, הוא יפעיל הרבה כוח מאבק , לבסוף יתעייף...

בדקו עם עצמכם האם יש בחייכם היום מקומות בהם אתם מפעילים כוח ומאבק, 

האם אתם כועסים, מתוסכלים או ברגשות כבדים אחרים.

אם כן, 

• עשו כמה נשימות עמוקות

• אמרו: אני משחרר/ת ממני כל מאבק, קושי, רגש מכביד...

• אני מקבל/ת את החיים בזרימה ובקלות.

• שאלו: מה הטוב שיקרה לי מהמצב?

• איך נכון לי להמשיך/ להתקדם? 

שימו לב לתשובות דרך סימנים שהיקום ישלח לכם (בשירים, בשלטים, בדיבורים.. כל מה שבסביבתכם).

כשיש לנו שפע ידע וכלים להתמודד עם מצבים, אנחנו מרגישים יותר בטוחים ויותר קל לזרום עם החיים.

בפוסטים הקודמים יש כלים שאפשר להעזר באלה שאתם מתחברים אליהם.

שיהיה יום קליל ושמח❤️❤️