גיל 14: חוויות ואמונות מגבילות

כל אחד, כל מקרה  בעולם שלנו שנוגע בנו, שמפעיל בנו רגשות - שייך לנו, גם אם אנחנו זוכרים וגם אם לא.

 אישה יקרה, רכשה את "הקלפי השלמות" ופותחת אותם כל בוקר.

היא סיפרה שיוצאים לה קלפי אמונות שונים: תסכול, כאב, ייאוש... ובאופן כמעט קבוע יוצא גיל 14.

גיל 14 לרוב הוא גיל המעבר לתיכון.

שאלתי אותה איך היה המעבר. היא סיפרה על מעבר מאוד מאתגר, שנה של תסכולים, של בכי, של כשלונות..

שנה בה היא פגשה אתגרים רבים שגרמו להטמעת אמונות מגבילות רבות שמנהלות עד היום את חייה.

כל אמונה שהיא פותחת מגיל 14, עוקרת את שורש האמונה ומפנה מקום לחדש, לטוב ולזרימה.

כששמעתי על גיל 14 שלה, שאלתי את עצמי מה חוויתי בגיל 14 שלי.  השאלה כבר מעוררת ופותחת את תת המודע,  מציפה אמונות, הגנות ואתגרים,  הם משתחררים ונעקרים.

הזיכרון החזק שלי שבגיל 14 שלי עליתי לתיכון בגובה של 1.34 מ',  כולם נראו לי ענקיים, בכניסה לביה"ס ביום הראשון הגיע אליי נער גבוה מאוד (לפחות כך נראה לי), ראה שאני עם תלבושת בי"ס ושאל אם אני לומדת פה. עניתי שכן, הוא אמר: עולם הולך ונעלם (היום אמירה שהפכה לבדיחה😊).

בנוסף, עלו לי זכרונות של אתגרים חברתיים, לימודים מאתגרים, ניתוח קשה שבת משפחה עברה...

הצפת הזכרונות מאוד עוזרת לניקוי. בנוסף, בחרתי את המשפט: אני מנקה ומשחררת ממני את כל האתגרים שחוויתי בגיל 14 שלי.

אותו משפט הציף אצלי זכרונות נוספים.

נסו להזכר מה אתם חוויתם בגיל 14 שלכם. אם אתם לא זוכרים והגעתם לגיל 39 (חישוב לפי מחזוריות 25 השנים), בדקו עם עצמכם מה חוויתם בו והוא מתקשר לדברים שחוויתם בגיל 14.

נקו מכם את אתגרי הגיל ובכך שחררתם מתוככם כובד ופיניתם מקום לחדש וטוב להכנס, חפשו אותו.

שיהיה יום שמח ומשוחרר ❤️❤️